Wednesday, June 07, 2017

אנשי האוטובוס



אני שייך לאנשי האוטובוס
  של כל העולם
אני אוהב לנסוע באוטובוס למרות שהוא איטי
כי כשאני יושב במושב האחורי ומביט באנשים סביבי
יש להם בעיניים את החוכמה שאני מעריך
אלו האנשים שלמדו על בשרם טוב טוב מה זה כאב ופחד אמיתיים 
אלו אנשים שחיים בלי מצנח זהב ויודעים את הטעם של התרסקות על הרצפה אחרי שחלמו חלומות יותר מדי גבוהיים.

 אני שונא לנסוע עם האנשים הזחוחים
האנשים שנוסעים במכוניות ספורט יקרות או רכבים גרמניים שחורים ומפוארים.
  אני שונא להסתובב בעולם עם הנהגים שחייבים להסביר לי שבגלל חשבון הבנק שלהם - 
הם יותר טובים משאר המין האנושי
שהם לא חייבים לדפוק חשבון ויכולים לדפוק אחרים
אני שונא את האנשים שנוסעים בכביש כאלו אין אחרים
שמדברים אלייך מהגבהיים
שמרגישים שהתפקיד היחיד שלך בחיים זה לשרת אותם
במרדף של עצמם אחרי הכסף של אחרים

אלו האנשים שנוסעים לבדם במסלול המהיר של החיים
ואולי הם מגיעים קצת לפנינו לכל המקומות שהם רוצים
 אז מה
 הם לא שייכים למין האנושי של
כי הם אבדו את התחושה של מה זה להיות אנושי







אני שייך לאנשי האוטובוס -  בכל העולם
כי רק שם אני מרגיש שייך לאנשים הצנועיים
שטעמו את המורכבות של החיים
ולמרות הכאב של אינטרקציה יום יומית עם החיים
אין להם ברירה
הם חייבים לצאת לעבודה
הם חייבים לצאת מהבית
הם חייבים לפגוש שוב ושוב ושוב את  האוטובוס
של המציאות
האוטובוס של החיים
ודווקא שם בדוחק ובצפיפות
אני רואה את הטוב שבאדם
 בחורה צעירה שנראית כל כך עיייפה
כאלו היא חוזרת הביתה ממשמרת לילה
 אחרי 12 שעות עבודה
כמעט תמיד
  תפנה מקומה לאישה קשישה שלא יכולה לעמוד יותר
כי היא מבינה
שגם היא יום אחד תהיה קשישה
ותמשיך לעבוד 12 שעות
במשמרת לילה
רק בלי אותה אנרגיה
וכמעט תמיד אני רואה
בחור שרירי רנדומלי
 עוזר לאיש נכה עם קביים למצוא מושב 
או
אישה קשת יום עם פרצוף מוכה ועצוב
 מחייכת לילד בוכה  במושב לפניה בנסיון
לגרום לו להפסיק לבכות

כן, שם
בתוך הצפיפות של החיים
ניתן לראות את כל מה שיפה במין האנושי
ולהזכר שבסופו של דבר אנשים הם כן טובים
בתוך תוכנו כולנו אנושיים

אני אוהב לנסוע באוטובוס של החיים
ולהזכר שלא כל האנשים רעים
כן, אני שייך לאנשי האוטובוס העולמיים


No comments: